|
יוֹחָנָן ט
John 9
|
| |
|
| 1 |
וַיְהִי בְּעָבְרוֹ
וַיַּרְא אִישׁ וְהוּא עִוֵּר מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ׃ |
| 2 | וַיִּשְׁאֲלוּ אֹתוֹ תַּלְמִידָיו
לֵאמֹר רַבִּי מִי הַחֹטֶא הוּא אוֹ יֹלְדָיו כִּי נוֹלַד עִוֵּר׃ |
| 3 | וַיַּעַן יֵשׁוּעַ לֹא הוּא חָטָא
וְלֹא יוֹלְדָיו אַךְ לְמַעַן יִגָּלוּ־בוֹ מַעַלְלֵי־אֵל׃ |
| 4 | עָלַי לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂי שֹׁלְחִי
בְּעוֹד יוֹם יָבוֹא הַלַּיְלָה אֲשֶׁר־בּוֹ לֹא־יָכֹל אִישׁ לַעֲשׂוֹת׃ |
| 5 | בְּעוֹדֶנִּי בָּעוֹלָם אוֹר
הָעוֹלָם אָנִי׃ |
| 6 | וַיְהִי
כְּדַבְּרוֹ זֹאת וַיָּרָק עַל־הָאָרֶץ וַיַּעַשׂ טִיט מִן־הָרוֹק וַיִּמְרַח
אֶת־הַטִּיט עַל־עֵינֵי הָעִוֵּר׃ |
| 7 |
וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֵךְ וּרְחַץ בִּבְרֵכַת הַשִּׁלֹחַ הוּא שָׁלוּחַ וַיֵּלֶךְ
וַיִּרְחַץ וַיָּבֹא וְעֵינָיו רֹאוֹת׃ |
| 8 | וַיֹּאמְרוּ שְׁכֵנָיו וַאֲשֶׁר
רָאוּ אֹתוֹ לְפָנִים כִּי־עִוֵּר הוּא הֲלֹא הוּא הַיּשֵׁב וְשֹׁאֵל צְדָקָה׃ |
| 9 | אֵלֶּה אָמְרוּ כִּי־זֶה הוּא
וְאֵלֶּה אָמְרוּ אַךְ־דּוֹמֶה לּוֹ וְהוּא אָמַר אֲנִי הוּא׃ |
| 10 | וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו וְאֵיךְ
נִפְקְחוּ עֵינֶיךָ׃ |
| 11 | וַיַּעַן
וַיֹאמֶר אִישׁ אֲשֶׁר־נִקְרָא שְׁמוֹ יֵשׁוּעַ עָשָׂה טִיט וַיִּמְרַח עַל־עֵינַי
וַיֹּאמֶר אֵלַי לֵךְ וּרְחַץ בִּבְרֵכַת הַשִּׁלֹחַ וָאֵלֵךְ וָאֶרְחַץ
וַתִּפָּקַחְנָה עֵינָי׃ |
| 12 |
וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו וְאַיּוֹ וַיֹּאמֶר לֹא יָדָעְתִּי׃ |
| 13 | וַיָּבִיאוּ אֶת־הָאִישׁ אֲשֶׁר
הָיָה עִוֵּר לְפָנִים אֶל־הַפְּרוּשִׁים׃ |
| 14 | וְהַיּוֹם אֲשֶׁר עָשָׂה־בוֹ
יֵשׁוּעַ אֶת־הַטִּיט וַיִּפְקַח אֶת־עֵינָיו הָיָה יוֹם הַשַּׁבָּת׃ |
| 15 | וַיּוֹסִיפוּ לִשְׁאֹל אֹתוֹ
גַּם־הַפְּרוּשִׁים אֵיךְ נִפְקְחוּ עֵינָיו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם טִיט שָׂם
עַל־עֵינַי וָאֶרְחַץ וְהִנְנִי רֹאֶה׃ |
| 16 | וַיֹּאמְרוּ מִקְצָת הַפְּרוּשִׁים
זֶה הָאִישׁ לֹא מֵאֵת אֱלֹהִים הוּא כִּי לֹא־יִשְׁמֹר אֶת־הַשַּׁבָּת וַאֲחֵרִים
אָמְרוּ אֵיכָה יוּכַל אִישׁ חֹטֵא לַעֲשׂוֹת אֹתוֹת כָּאֵלֶּה וַתְּהִי־מַחֲלֹקֶת
בֵּינֵיהֶם׃ |
| 17 | וַיּוֹסִיפוּ
וַיֹּאמְרוּ אֶל־הָעִוֵּר וְאַתָּה מַה־תֹּאמַר לוֹ כִּי פָקַח עֵינֶיךָ וַיֹּאמֶר
נָבִיא הוּא׃ |
| 18 | וְלֹא־הֶאֱמִינוּ
הַיְּהוּדִים כִּי עִוֵּר הָיָה וְאֹרוּ עֵינָיו עַד־אֲשֶׁר קָרְאוּ אֶל־יוֹלְדֵי
הַנִּרְפָּא׃ |
| 19 | וַיִּשְׁאֲלוּ
אֹתָם לֵאמֹר הֲזֶה בִנְכֶם אֲשֶׁר אֲֲמַַרְתֶּם נוֹלַד עִוֵּר וְאֵיכָה הוּא רֹאֶה
עָתָּה׃ |
| 20 | וַיַּעֲנוּ אֹתָם
יוֹלְדָיו וַיֹּאמְרוּ יָדַעְנוּ כִּי זֶה הוּא בְּנֵנוּ וְכִי נוֹלַד עִוֵּר׃ |
| 21 | אֲבָל לֹא יָדַעְנוּ אֵיךְ הוּא
רֹאֶה עַתָּה וְלֹא יָדַעְנוּ מִי פָקַח אֶת־עֵינָיו הֲלֹא בֶן־דַּעַת הוּא
שַׁאֲלוּ אֶת־פִּיהוּ וְהוּא יַגִּיד מֶה־הָיָה לוֹ׃ |
| 22 | כָּזֹאת דִבְּרוּ יוֹלְדָיו
מִיִּרְאָתָם אֶת־הַיְּהוּדִים כִּי הַיְּהוּדִים כְּבָר נוֹעֲצוּ לְנַדּוֹת
אֶת־כָּל־אֲשֶׁר יוֹדֶה כִּי הוּא הַמָּשִִׁיחַ׃ |
| 23 | עַל־כֵּן אָמְרוּ יוֹלְדָיו
בֶּן־דַּעַת הוּא שַׁאֲלוּ אֶת־פִּיהוּ׃ |
| 24 | וַיִּקְרְאוּ שֵׁנִית לָאִישׁ
אֲשֶׁר הָיָה עִוֵּר וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו תֵּן כָּבוֹד לֵאלֹהִים אֲנַחְנוּ
יָדַעְנוּ כִּי־הָאִישׁ הַזֶּה חֹטֵא הוּא׃ |
| 25 | וַיַּעַן וַיֹּאמַר אִם־חֹטֵא
הָאִישׁ לֹא יָדָעְתִּי אַחַת יָדַעְתִּי כִּי עִוֵּר הָיִיתִי וְעַתָּה הִנְנִי
רֹאֶה׃ |
| 26 | וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו עוֹד
מֶה־עָשָׂה לָךְ אֵיךְ פָּקַח עֵינֶיךָ׃ |
| 27 | וַיַּעַן אֹתָם כְּבָר אָמַרְתִּי
לָכֶם הֲלֹא שְׁמַעְתֶּם וּמַה־לָכֶם לִשְׁמֹעַ שֵׁנִית הֲתַחְפְּצוּ גַם־אַתֶּם
לִהְיוֹת תַּלְמִידָיו׃ |
| 28 |
וַיְחָרֲפוּ אֹתוֹ וַיֹּאמְרוּ אַתָּה תַלְמִידוֹ וַאֲנַחְנוּ תַּלְמִידָיו
שֶׁל־משֶׁה׃ |
| 29 | אֲנַחְנוּ
יוֹדְעִים כִּי אֶל־משֶׁה דִבֶּר הָאֱלֹהִים וְאֶת־זֶה לֹא יָדַעְנוּ מֵאַיִן הוּא׃
|
| 30 | וַיַּעַן הָאִישׁ וַיֹּאמֶר
אֲלֵיהֶם דָּבָר נִפְלָא הוּא אֲשֶׁר אַתֶּם לֹא יְדַעְתֶּם מֵאַיִן הוּא וְהוּא
פָקַח אֶת־עֵינָי׃ |
| 31 | וְהִנֵּה
יָדַעְנוּ כִּי אֶת־הַחַטָּאִים לֹא־יִשְׁמַע אֵל כִּי אִם־אֶת־יְרֵא אֱלֹהִים
וְעֹשֵׂה רְצוֹנוֹ אֹתוֹ יִשְׁמָע׃ |
| 32 | מֵעוֹלָם לֹא נִשְׁמָע
אֲשֶׁר־פָּקַח אִישׁ עֵינֵי עִוֵּר מֵרָחֶם׃ |
| 33 | לוּלֵא הָיָה זֶה מֵאֵת אֱלֹהִים
לֹא הָיָה יָכֹל לַעֲשׂוֹת מְאוּמָה׃ |
| 34 | וַיַּעֲנוּ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הֵן
בַּחֲטָאִים נוֹלַדְתָּ כֻלָּךְ וְאַתָּה תְלַמְּדֵנוּ וַיֶּהְדְּפֻהוּ הַחוּצָה׃
|
| 35 | וַיִּשְׁמַע יֵשׁוּעַ כִּי
הֲדָפֻהוּ הַחוּצָה וַיִּפְגְּשֵׁהוּ וַיֹּאמֶר אֵלָיו הֲתַאֲמִין בְּבֶן־הָאָדָם׃
|
| 36 | וַיַּעַן וַיֹּאמַר מִי
הוּא־זֶה אֲדֹנִי וְאַאֲמִין בּוֹ׃ |
| 37 | וַיֹּאמֶר אֵלָיו יֵשׁוּעַ
הֵן־רָאִיתָ אֹתוֹ וְהַמְדַבֵּר אֵלֶיךָ הִנֵּה זֶה הוּא׃ |
| 38 | וַיֹּאמֶר אֲנִי מַאֲמִין אֲדֹנִי
וַיִּשְׁתַּחוּ לוֹ׃ |
| 39 | וַיֹּאמֶר
יֵשׁוּעַ אֲנִי בָאתִי לָעוֹלָם הַזֶּה לָדִין לְמַעַן יִרְאוּ הַעִוְרִים
וְהָרֹאִים יִהְיוּ לְעִוְרִים׃ |
| 40 |
וַאֲשֶׁר הָיוּ עִמּוֹ מִן־הַפְּרוּשִׁים שָׁמְעוּ דְבָרָיו וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו
הֲַגַם אֲנַחְנוּ עִוְרִים׃ |
| 41 |
וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לוּ הֱיִיתֶם עִוְרִים לֹא־הָיָה בָכֶם חֵטְא וְעַתָּה
אֲמַרְתֶּם פִּקְחִים אֲנַחְנוּ וְתַעֲמֹד חַטַּאתְכֶם׃
|
| |
|
| לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאל |
|---|